אפשר לבקר בפייסבוק


https://www.facebook.com/profile.php?id=100006379778441

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

מכתב פתוח לביבי


לביבי שלום רב,

אני בן אדם פשוט מהעם ואני כותבת לך מכל הלב:

בבחירות הקודמות נבחרת  למרות כל התחזיות, כדי שתנהל את חזון אלוהים: לא היית אמור להתחבר לחרדים כדי לקבל רוב, אלא לנשל אותם מהסמכות הרוחנית שלקחו לעצמם בכוח בשם אלוהים בגלות הארוכה. בגלל שלא צייתת לרצון אלוהים הוא הרשה שיתקפו אותך ויעשו לך בלגן בחיים כסימבוליקה לבלגן שנוצר בתכניות של אלוהים לשיקום ישראל ברוח: שנחזור להיות לו לכוהנים ואור לגויים. בחסד אלוהים ובאהבתו הרבה הצלחת להביא גויים [עמים] להכיר בירושלים כבירתנו, ולהכיר בגולן כחלק מירושת אלוהים לעם ישראל ואתה עומד בנחישות מול הישות הפלשתינאית שרוצה לגנוב את מקומנו.

והנה היום, אלוהים נותן לך שוב הזדמנות להשתתף בתכניותיו, לפי נבואת חזון העצמות היבשות של יחזקאל, והפעם שיהיה לך האומץ לא להכליל את  החרדים כדי לקבל רוב בכנסת אלא לסמוך על אלוהים שיאחד את כל העם ברוחו:   

וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא אֶל-הָרוּחַ; הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל-הָרוּחַ  כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה, וְיִחְיוּ.  

אלוהים יתן לך כוח וחכמה לשרת אותו באמת: האמת היא שהדת לא ניתנה על ידי אלוהים וגם לא תורה שבעל פה והלכה וגמרא וגם לא רבנים: כל אלה הן המצאות גלותיות מאז שרוח אלוהים עזבה את בית המקדש. אלוהים צריך שיתרגמו אותו בגמרא או בקבלה? הוא לא מספיק חזק ואוהב כדי לשמור על ילדיו בעצמו ולהנחות אותם? האמת נמצאת בתנ"ך שנגיש לכל אחד.

והנה עוד הוכחה שאלוהים יעשה עימנו נס בימים אלה:

נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם.  וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה:  כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם

בהצלחה אדוני ראש הממשלה.

 

פורסם בקטגוריה כללי | תגובה אחת

איך אלוהים מרגיש היום?


אנחנו כל כך עסוקים בלסדר לעצמינו את החיים, שבכלל לא איכפת לנו איך אלוהים מרגיש במציאות הזאת. אז הנה שגם לאלוהים כואב שאנחנו ילדים אדישים כלפיו וכלפי אחיינו, הוא משתומם שעולמנו צר ומצומצם, ואנחנו מתעניינים באגואיסטיות משוועת רק בלהרוויח כסף או להתקדם בחיים, או בלמצוא זוגיות ולטייל בחו"ל, או מקסימום בלהשקיט את מצפונינו המציק, בעזרת כל מיני גימיקים מודרניים [טיפול פסיכולוגי, הדרכת קאוצ'ר, שיעורי קבלה, צום מטהר, מדיטציה וכו']. אבל עמוק בנשמה אנחנו יודעים שמישהו נעדר מחיינו: אלוהים!.

בישעיהו נט': טו'-טז' כתוב:

"ותהי האמת – נעדרת, וסר מרע – משתולל,

וירא ה', וירע בעיניו כי אין משפט.

וירא כי אין איש, ו י ש ת ו מ ם כי אין מפגיע,

ותושע לו זרועו, וצידקתו – היא סמכתהו".

בתור הורה, אני מזדהה עם תחושה זאת: כמה פעמים אנחנו מבקשים מילדינו לפעול נכון, אפילו לא למענינו, אלא למען רווחתם, כדי שיהיה להם הכי טוב בעולם, אבל הם יבחרו בסיבובים לא נחוצים, ובנתיים אנחנו כואבים את כאבם, וסובלים עימם. כך גם אלוהים כלפינו – ילדיו: הוא רוצה שנלך בדרך האמת, עימו, הוא רוצה להנחות אותנו באהבתו, הוא רוצה להשתתף בחיינו ולנחמנו מכאב וסבל, הוא רוצה שנשתף אותו ונאהב אותו, כי הוא אבא!  אך גם אנחנו בוחרים לעשות סיבובים מיותרים ברחבי החיים, במאמצים בלתי נלאים לנווט בבוץ של עצמינו, והוא רק מושיט את ידו ומחכה שנאחז בה, וניתן לו למשוך אותנו החוצה!

בסוף הוא רואה את האדישות, ובכאב, מחליט לעשות את הדברים לבד, כאילו אין לו ילדים!

האם יש לנו היום את האומץ להפנות מבט לאלוהים, לפתוח את ליבנו לאהבתו, לשתף אותו ולהשתתף עימו?

האם יש לנו האומץ להפסיק להכאיב לאלוהים? האם נבוא אליו בדמעות חרטה ונבקש ממנו להיות לנו לאבא?

אלוהים, אל תיתן לנו לתעות רחוק ממך עוד יום נוסף, רחם עלינו וסלח לאדישותנו, אסוף אותנו בחיקך, כי חולים ומרודים אנחנו, אבודים ועניים בלעדיך. אבינו שבשמיים עשה זאת למענינו היום – ולא מחר!

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

עד כמה יקר אלוהים בהשוואה לכל אוצרות העולם?


כמו כל בן אדם בעולם הזה, אני יכולה להנות מהרבה דברים, אפילו הטריוויאלים ביותר: לגימה מכוס קפה טוב, ליטוף החתולה הסיאמית שלי, הקסם שבדקות המעבר מחושך הלילה לאור היום, בבקר השכם, ועוד כל מיני. בכל פעם, ברפלקס כמעט בלתי רצוני, עולה לי מיד השוואה לעולמו של אלוהים: שם, אצלו, הכל יותר עגול, יותר בוהק, יותר אינטנסיבי. אני חיה בלב פנימה את אהבת אלוהים שרוצה להציף את העולם, ואז הדבר הכי נעים שבעולם הזה, מתגמד, כמו בלון נפוח שהתפוצץ, ונראה מצומק, מול עצמת אלוהים ונוכחותו.

אלוהים כל כך מעניין, מסקרן, מרתק, שהחוויות הכי עמוקות בעולם הזה נראות חיוורות בהשוואה אליו. הוא נמצא עימי בכל שניה, לא עוזב אותי לרגע: תדמיינו את מלך העולם, העסוק בתכניות אדירות לתיקון היקום, הוא שברא איים, הרים, ימים, מתעניין בנמלה כמוני, מטפל בי, ואוהב אותי בלי גבולות, בשלמות אלוהית!

לאורך השנים למדתי להכיר את אלוהים ואת עולמו, מהתנ"ך, מהתנסויות אישיות בחיים ובלב: ואחד מהדברים שנהיו לי ברורים מאד זה שאלוהים זמין לכולם: הוא  אבא שמחכה לנו, לילדיו, לבא אליו, בפשטות, כדי להרעיף עלינו אהבה, כי זאת המהות שלו – אהבה!

כדי להכיר את אלוהים אין צורך לעשות תואר בתנ"ך או בפילוסופיה, אין צורך לעשות מצוות על מצוות, בהנחיית בני אנוש, אין צורך להתאמץ ולהשתפץ כדי להיות נאותים, אין צורך לחפש מתווך, מורה , מנחה, קאוצ'ר, שיחבר אותנו לאלוהים: אנחנו יכולים ללכת אליו לבד, באופן אישי, בלי תנאים מוקדמים, עם כל האשמה שאנחנו טמאים, ולבקש ממנו להיכנס לליבנו המבולבל, ולעשות שם סדר. והוא עושה! זה מה שאני חווה כל יום. אם אני יכולה, כל אחד יכול.

גם אם היו לי כל האוצרות שבעולם: כסף, זהב, תכשיטים מפוארים בשפע, אם אני אשים אותם על המאזניים מול אלוהים, הכף של אלוהים תהיה יותר כבדה. אין אוצר בעולם שמשתווה אליו. אני מעמידה את עצמי, כל יום, בפני הבחירה הזאת מחדש: האם אני מעדיפה לחיות את חיי הרגע, בנעימות הכי גדולה, במאווים הכי מפוארים, ביכולת הבלתי מוגבלת לעשות כל דבר בעולם, או שאני מעדיפה את החיים עם אלוהים? אף פעם לא היה לי ועדיין אין לי שמץ של היסוס: אני בוחרת באלוהים ובאהבתו.

לכן הסיפור של אברהם ויצחק, כל כך אקטואלי בעיני: אלוהים הבטיח לאברהם בן הרבה שנים לפני שהוא קיבל אותו. אברהם הספיק להנות מבנו כמה שנים כשאלוהים ביקש ממנו להקריבו לו לעולה. עד כמה שזה היה קשה, אברהם הלך עם זה עד הסוף, מפני שחווה את אהבת אלוהים, וידע שאין דבר שמשתווה לו בעולם, אפילו לא אהבתו לבנו. זה לא סיפור אגדה אלא מחוות אהבה בין אלוהים לבן אנוש.

גם איוב, שהיו לו חיים מושלמים, איבד הכל ברגע אחד: ילדים, בריאות, רכוש, חברים, כבוד. ובכל זאת, באמצע הסבל הפיזי – נפשי שלו, הוא אמר שאם כל הזמן הוא ידע מי הוא אלוהים, הרי עכשיו, כשהוא איבד הכל, הוא רואה אותו. הוא הסכים לוותר על הכל כדי להגיע לתובנה זאת: שהוא מעדיף את אלוהים! ואלוהים כל כך נאמן, שהוא החזיר לו, אחר כך,  הכל, ועוד כפליים!

אני מתפללת לאלוהים שיפתח את ליבנו, כולנו, כדי להכיר את אהבתו, ולהיכנס לחיים האמתיים עימו.

אני מבקשת מאלוהים שייתן לנו חוויה זאת, היקרה מפז, כדי לחיות באמת.

אני מתפללת שנוכל לראות הכל כקליפת השום, מול האוצר שבאלוהים עצמו.

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

איך נדע שאנחנו במקום הנכון?


אנחנו אוהבים לחשוב שיש לנו שליטה על חיינו, על הבחירות החופשיות שלנו ועל מה שאנחנו יודעים, רואים ושומעים ושיש לנו מנגנון סינון עצמי שעוזר לנו להיות מי שאנחנו.

אלוהים אומר לנו בתנ"ך שאם הוא לא מתערב כדי לנקות את האוזן השומעת ואת העין הרואה המידע שאנחנו סופגים יכול להיות במקרה הטוב מעורבב ובמקרה הרע פסול לגמרי:

הניהיליסטים חושבים שצריך לאכול ולשתות כי מחר נמות ואין המשך, אז בשביל מה חיים?

הפרגמטים חושבים שצריך לפעול ולא לחשוב, האם אנחנו רק רובוט חיצוני?

הפילוסופים יתנו שהכל קיים בלי שיהיה קיים, אם כן מי אנחנו?

הפוזיטיביסטים יאמרו שאנחנו צריכים תמיד לשאוף להיות בן אדם יותר טוב, אם הכל תלוי בנו בשביל מה צריך אלוהים?

הרוחניקים יאמרו שאלוהים בכל ואין פסול, אז איך מסבירים את הרוע?

הקבליסטים יאמרו שצריך לעלות בדרגות כדי להתקרב לאלוהים, אם כן אלוהים לא נגיש למסכנים ולמרודים?

הדתיים יאמרו שצריך לעשות מצוות רבנים והלכה אחרת הולכים לגיהנום, אם כך אלוהים סומך על השטריימל כדי להצילנו?

בואו נהיה כנים עם עצמינו, אנחנו משתייכים או לפלג היודע הכל יותר מהאחר ורק אני צודק או לפלג המכיל והמקבל שיש אין סוף אמיתות. אלוהים מציע לנו פיתרון לאמת:

אֹזֶן שֹׁמַעַת, וְעַיִן רֹאָה -יְהוָה, עָשָׂה גַם-שְׁנֵיהֶם [משלי כ':יב']

האמת האולטימטיבית היא שאנחנו צריכים לבקש מאלוהים, בענווה, כמו ילד קטן שלא יודע דבר ושצריך את עזרת האבא האוהב, שהוא בעצמו ינקה את אזנינו ועינינו כדי לשמוע ולראות את האמת והשקר, וכך נוכל ללכת רק במה שנכון ולעשות רק מה שנכון.

האם נסכים לוותר על כל האוספים שאגרנו בחיינו ולהתרוקן כדי להתמלא מחדש רק מאלוהים? מה יש לנו להפסיד?

 

פורסם בקטגוריה הדרך לאלוהים, החיים ואלוהים | כתיבת תגובה

למה אין לנו סקרנות טבעית להכיר את אלוהים?


אם שמתם לב, אין לנו בתור בני אדם סקרנות טבעית להכיר את אלוהים ואת עולמו, וזאת מפני הטבע הבשרי שנוצר לנו על ידי החטא של אדם וחווה, ומאז איבדנו את הקשר  עם אלוהים, שאמור להיות טבעי כמו בן ילד לאבא, לזה מתכוון הפסוק בבראשית ח':כא':

כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו;

אנחנו נולדים עם טבע בר מוות [עובדה שהגוף מת ונקבר] וכדי להיוושע ולברוח ממנו אנחנו צריכים גאולה אישית מאלוהים, במתנה.

במשך החיים, ניתנות לנו הזדמנויות כדי ליצור סקרנות מסוימת לגבי משמעות החיים והאמת ומי הוא אלוהים, וזאת כי אלוהים אוהב אותנו ורוצה למלא את ריקנות הלב.

לכן כשיש לנו קושי מסויים, קטן או גדול, אל לנו לברוח ממנו או לנסות למסך אותו או למלא אותובפילוסופיה או רוחניקיות או אפילו דת, אלא זה הסימן לקרוא לאלוהים לעזרה: פה נולדת הסקרנות שמתבטאת בשאלות "למה זה קורה לי"? "למה אלוהים מביא לי את זה"?

אִם-בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ
 אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם, כִּמְרִיבָה [תהילים צה':ז']

היום אם אנחנו שומעים את קולו אל לנו להקשות את ליבנו כמו שעשינו במדבר, זאת הזדמנות לפתוח את דלת ליבנו כדי להזין את הסקרנות והצורך באמת.

פורסם בקטגוריה הדרך לאלוהים, החיים ואלוהים | כתיבת תגובה

מה זה לחיות נכון?


כל אחד מאיתנו מוצא לעצמו סיבה כדי לחיות: למען המשפחה והילדים, למען הקריירה והפרנסה, למען אידאל פוליטי,  חברתי, פילוסופי, רוחניק, לראות עולם אך בתור העם היהודי יש לנו ביחוד תפקיד ממנו תמיד ברחנו להיות כהנים לאלוהים ואור לגויים, וזה עוד יותר רלוונטי בזמן הזה של גאולה ותחייה רוחנית של עם ישראל.

אני בהחלט לא מדברת על דת ורבנים ומצוות הלכה כי אלה המצאות אנושיות של נביאי שקר שלקחו לעצמם בכוח כותרות של כבוד.

כולנו יודעים שאלוהים בחר בנו כעם סגולה, ככוהנים לאלוהים וכאור לגויים, לא בגלל שאנחנו יותר טובים מכל העמים אלא זה תפקיד שניתן לנו וגם אם נברח ממנו בשלב מסוים נצטרך להתמודד עימו.

וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים,  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, [שמות יט':ו']

וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, [ישעיהו מט':ו']

במשך הגלות של אלפיים שנה איבדנו את הקשר עם אלוהים [ולא, הדת והמסורת לא שמרו עלינו בגלות אלא רק החסד של אלוהים ורצונו בלבד] וכך גם התפקיד התמוסס והיום אנחנו חיים בחזון מצומצם: אמנם אלוהים לא יאמר לנו להפוך לנזירים ולא לעבוד או לטייל ולהקים משפחה אך הוא כן מנסה לשכנע אותנו לתת לו לפתוח לנו ראיה רחבה של מהות החיים בעולם הזה בתור עם שנברא על ידו.

אחיי ואחיותיי, היום יש לנו את האחריות לפנות לאלוהים עצמו באופן אישי ולבקש ממנו שיבהיר לנו ויוכיח ויאיר לנו שהוא זה הקורא לנו בעידן המודרני לשמוע בקולו, חבל שנפספס את הדבר הכי חשוב בחיינו.

אבל גם אם נבטל זאת בבוז  ובחוסר אמון אלוהים סבלני ואוהב כדי לחכות לנו, למרות בזבוז הזמן.

 

פורסם בקטגוריה הבטחות שיקום, הדרך לאלוהים | כתיבת תגובה