רוח אלוהים

מתחילת התנ"ך ועד סופו, רוח אלוהים מתוארת כשליחה שלו בכל עשייה או הכוונה.

רוח אלוהים, השכינה, רוח הקודש, הן היינו הך.

בלעדיה אין חיים, ואין הנעה.

כל הנביאים פעלו מרוח אלוהים :

אליהו עמד מול כל נביאי השקר והוקיע את מעשיהם, בעזרת רוח אלוהים.

דוד שר  תהילים בהשראת הרוח, ולמד ממנה מי הוא אלוהים.

דניאל התפלל למען כל העם, לסליחה למחילה על החטאים, עד שתפילתו נשמעה בשמים.

נחמיה זיהה שהגיע הזמן לחזור לארץ ישראל מהגלות, בעזרת הרוח.

רות המואביה נשארה עם נעמי, ובחרה באלוהי ישראל ובגאולה, בהשראת הרוח.

גם היום, בשחר יום חדש, אלוהים מבטיח לשפוך את רוחו על כל בשר.

הוא מבטיח לנו ברית חדשה בלב, במקום ברית סיני.

כדי להכיר את אלוהים ועולמו, כדי להבין את התנ"ך, כדי לדעת מה האמת, צריך –  רוח אלוהים.

הרוח מנחמת אל ליבנו החולה,

היא מנחה אותנו בדרכינו התועה,

היא מתלווה אלינו בכל קשיינו.

היום, אם אנחנו שומעים את הרוח מתדפקת על לבנו, בואו ניפתח לה.

אם אנחנו שומעים אותה לוחשת באזנינו, בואו נקשיב לה.

אם היא מנסה להאיר את עינינו, בואו נביט בה.

ואם אנחנו לא פנויים עכשיו, היא תבא מאוחר יותר, ומחר, ובעוד יומיים, היא לא מתייאשת.