אמנם אני בת יחידה, אך יש לי אחים ואחיות, ברוח.
כל אחד מאיתנו עובר נסיונות [המתאימים לו] עם אלוהים, אך היום דווקא אמרתי לו, שלא הייתי יכולה לעבור את הנסיון של x, או של y, כי זה נראה לי בלתי אפשרי.
שאלתי את אלוהים מהו, בשבילי, המכשול הגדול ביותר, ביחסים בינינו?
ציפיתי שהוא יאמר שזה חוסר אמונה, ספק, חוסר סבלנות…הרי לא חסר…
להפתעתי אלוהים ענה שאין מכשול, כי הוא דואג לסדר הכל.
בכל זאת הקשיתי, ושאלתי עוד פעם: נו..משהו…שאני לא מודעת אליו…
קראתי בשיר השירים ו':ד':
יפה את רעייתי – כתרצה, [בעיניו אני יפה]
נאוה – כירושלים [בעיניו אני נעימה]
איומה – כנדגלות [בעיניו אני כגדוד המוכן למלחמה]
תודה אלוהים שאתה רואה אותנו דרך עיניך, ולא דרך המבט המעוות שלנו.
תודה אלוהים שאתה לא מאשים אותנו, להפך, נעים לך עימנו.
תודה אלוהים שאתה לא מתייחס לחולשתנו, אלא שוכן אתה, בליבנו, באומץ ובגבורה.
תודה אלוהים, שאתה נשגב, ובכל זאת איכפת לך מאיתנו.
אלוהים ואני 