אנחנו כל כך עסוקים בלסדר את החיים שלנו, שאנחנו שוכחים, שאחד המקופחים הגדולים בעולם הוא אלוהים עצמו.
מה לא עושים ואומרים על גבו של אלוהים?
אנחנו מאמינים שאלוהים הוא כח הטבע. אבל הטבע הוא הבריאה של אלוהים, לא הבורא עצמו.
אנחנו לא מאמינים באלוהים, כי אף אחד לא באמת ראה אותו, אבל – תומכים בתיאורית האבולוציה: אלוהים הוא זה שברא את המינים, ולא להפך.
אנחנו מאמינים באלוהים דתי, עם מגילה ארוכה של מצוות, וכך עושים ממנו אב אכזרי ומאיים.
אנחנו מאמינים באלוהים יוגה, ואני עליון, ומדיטציה ומודעות עצמית, ושוכחים שיום אחד נצטרך לעמוד מולו, ולהסביר לו, מאיפה הקרצנו את כל זה.
אנחנו שואלים בחוצפה, למה אלוהים נתן שתהיה שואה, ולמה הוא מרשה שתהיינה מלחמות, ואי צדק: הוא זה, האבא האוהב – שחוטף עלבונות מילדים כפויי טובה שכמונו: אנחנו מבלגנים את הסדר בעולמו, ומשליכים עליו את אשמתנו.
אנחנו ילדים שחצנים ומפונקים, ומאשימים את אלוהים שהוא לא נותן לנו מספיק סיפוקים מידיים, וצעצועים, הרי מגיע לנו! אנחנו מצדיקים את התאוות שלנו, ומאשימים את אלוהים בחוסר נתינה. אבל זאת המהות שלו – נתינה ואהבה!
אנחנו משתמשים בשם אלוהים ובחוקותיו, איך שבא לנו, ועושים ממנו אלוהים יהודי או נוצרי או מוסלמי או בודהיסטי, בלי שום נקיפות מצפון. אלוהים הוא ישות אחת בלבד, לכל העולם! השאר זה עבודת אלילים.
בואו נפסיק להתבכיין, ולהתלונן, ונתחיל לקחת אחריות על מעשינו, ועל חיינו:
בואו נחזיר את המלוכה לאלוהים, וגם את זכותו להיות הראשון בכל!
בואו נפסיק להשתמש כל דקה במילה "אני, אני," ונתחיל לאמר: "אתה, אתה", כי אלוהים הוא הכי חשוב".
אלוהים סלח לנו על האגואיסטיות, על חוסר הבגרות הנפשית, ועל הילדותיות שלנו!
אלוהים, סלח לנו על כל עוונינו, תן לנו לחזור לחיקך האוהב, תן לנו להיות ילדים ישרים!
אלוהים, לך מגיע כל הצדק, והתהילה, כי אתה מלך העולם!
אלוהים ואני 