אלוהים פונה אלינו בכל מיני צורות ודרכים ולא תמיד שמים לב. איוב אמר זאת בשיא הסבל שלו:
כִּי-בְאַחַת יְדַבֶּר-אֵל; וּבִשְׁתַּיִם, לֹא יְשׁוּרֶנָּה [איוב לג':יד']
אלוהים מדבר בלב, בחלומות, בתנ"ך, במודעה בחוצות העיר, בשיר ברדיו או בכתוביות בטלוויזיה וזה רק קצה הקרחון.
אין מצב שאנחנו פונים לאלוהים והוא לא שומע ולא מקשיב או לא איכפת לו: בגלל שהוא אבא מושלם ומלא אהבה הוא עונה לנו בצורה הכי נכונה אך אנחנו לא מזהים זאת מפני שהדמיון בנו החליט כבר מראש מה תהיה התשובה.
השאלה הנשאלת היא, שוב, האם אנחנו מעוניינים במה שיש לאלוהים לומר או במה שאנחנו רוצים לשמוע?
בואו ננסה לענות בכנות.
אלוהים ואני 