מה זה לחיות נכון?


כל אחד מאיתנו מוצא לעצמו סיבה כדי לחיות: למען המשפחה והילדים, למען הקריירה והפרנסה, למען אידאל פוליטי,  חברתי, פילוסופי, רוחניק, לראות עולם אך בתור העם היהודי יש לנו ביחוד תפקיד ממנו תמיד ברחנו להיות כוהנים לאלוהים ואור לגויים וזה עוד יותר רלוונטי בזמן הזה של גאולה ותחייה רוחנית של עם ישראל.

אני בהחלט לא מדברת על דת ורבנים ומצוות הלכה כי אלה המצאות אנושיות של נביאי שקר שלקחו לעצמם בכוח כותרות של כבוד.

כולנו יודעים שאלוהים בחר בנו כעם סגולה, ככוהנים לאלוהים וכאור לגויים, לא בגלל שאנחנו יותר טובים מכל העמים אלא זה תפקיד שניתן לנו וגם אם נברח ממנו בשלב מסוים נצטרך להתמודד עימו.

וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים,  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, [שמות יט':ו']

וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, [ישעיהו מט':ו']

במשך הגלות של אלפיים שנה איבדנו את הקשר עם אלוהים [ולא, הדת והמסורת לא שמרו עלינו בגלות אלא רק החסד של אלוהים ורצונו בלבד] וכך גם התפקיד התמוסס והיום אנחנו חיים בחזון מצומצם: אמנם אלוהים לא יאמר לנו להפוך לנזירים ולא לעבוד או לטייל ולהקים משפחה אך הוא כן מנסה לשכנע אותנו לתת לו לפתוח לנו ראיה רחבה של מהות החיים בעולם הזה בתור עם שנברא על ידו.

אחיי ואחיותיי, היום יש לנו את האחריות לפנות לאלוהים עצמו באופן אישי ולבקש ממנו שיבהיר לנו ויוכיח ויאיר לנו שהוא זה הקורא לנו בעידן המודרני לשמוע בקולו, חבל שנפספס את הדבר הכי חשוב בחיינו.

אבל גם אם נבטל זאת בבוז  ובחוסר אמון כי אנחנו עסוקים בחיי היום יום, אלוהים סבלני ואוהב כדי לחכות לנו, למרות בזבוז הזמן, בסוף זה יכאב לפתוח דלת לב שלא רוצה להיפתח.

פורסם בקטגוריה הבטחות שיקום, הדרך לאלוהים | כתיבת תגובה

אכול ושתה כי מחר נמות


אחי ואחיותיי אין לי שום אינטרס לכתוב כדי לצבור לייקים ומחמאות. המטרה היחידה שלי היא שכל אחד יכיר את אלוהים כי זה שווה וכדאי ואף נחוץ.

אלוהים חי במציאות היומיומית והקשר עימו דינמי, מהנה, מלא הומור ומשמעות.

הבוקר קראתי בישעיהו כב':יג'

אָכוֹל וְשָׁתוֹ, כִּי מָחָר נָמוּת.

זאת אחת מהמנטרות שאנחנו שומעים בעם ישראל, והיא מתרגמת ניהיליזם  של חשש מפני המוות וחוסר ודאות להמשך החיים אחריו. אלוהים לא נגד אכילה ושתייה, הנאה ובילוי, אך אם זה נעשה מחרדה קיומית ובריחה ממשמעות החיים הוא חייב, בתור אבא אוהב  להתריע: אנחנו לא חיים רק פעם אחת להפך יש חיים מלאי אור אחרי המוות אך חייבים להתכונן אליהם. אנחנו לא מזינים את הגוף הבשרי במשך שמונים או תשעים שנה במרוץ אחר ניצול מירבי של כל פירור בעולם הזה כדי להיעלם אחר כך לאין סוף מטפורי, אלא יש לכל אחד מאיתנו אחריות לבחירה היומיומית באמת של אלוהים או בבריחה ממנה.

אנחנו אמורים לאכול ולשתות ולשבוע  מהאוכל של אלוהים היום וכך כשהגוף ימות מחר נוכל לחזור הביתה לגן עדן ולחיות איתו לנצח. זאת לא אגדה לילדים ולרפי שכל, יש פה סכנת מוות נצחי לנשמה.

לחיות עם אלוהים לא אומר להיות דתי חרדי או מסורתי כי אלה הלכות אנושיות של רבנים והם יצטרכו להסביר לאלוהים יום אחד באיזה רשות הם המציאו זאת…לחיות עם אלוהים זה גם לא משפט רוחני פילוסופי אלא מציאות שחווים והוויה בזהות אותנטית, כי הרי לא באנו לעולם הזה לאכול ולשתות שמונים שנה ולרדוף אחרי התמלאות רגעית ואחר כך להיעלם.

אחיי ואחיותיי, אם אתם שומעים זאת היום אל נפנה גב לקולו של אלוהים אלא נבקש ממנו להעיר ולהאיר את נשמתנו. זה כדאי!

פורסם בקטגוריה אושר, משמעות לחיים, עזרה מאלוהים | כתיבת תגובה

היום חוגגים את יום התרועה


מאחר והיום חל חג יום תרועה בואו נסכים להקשיב לקריאה של אלוהים:

וְאָמַר סֹלּוּ-סֹלּוּ, פַּנּוּ-דָרֶךְ; הָרִימוּ מִכְשׁוֹל, מִדֶּרֶךְ עַמִּי. [ישעיהו נז':ד']

אנחנו בתקופה של סלילת דרך רוחנית: הציונות הפיזית הסתיימה ואחרון הדור הקודם שמעון פרס במותו מסמל את סוף העידן. היום אלוהים נותן לנו, עמו, בחירה חופשית להתחייב ולהתגייס להיות דור חדש של חלוצים כדי לפנות את הדרך לכניסת הגאולה הרוחנית, לפני כל העם.

כמו בחלוציות הפיזית שבנתה את המדינה לא כולם הסכימו לעזוב את חייהם הנוחים  ואת ההרגלים היומיומיים  כדי להיכנס לחזון של הפרחת מדבר ויבוש ביצות ולחימה נגד אויבים, היו גם אלה שהעדיפו להשתלב רק בדרך מובנית בלי לחוות קשיים.

אנחנו יכולים לחגוג היום בזה שאנחנו מקשיבים לקול התרועה, שומעים אותה ומחליטים הלקבל תפקיד סולל או להמשיך בשיגרה? אם ליבנו נפעם לשמוע את פניית אלוהים זה הזמן לפנות אליו ולבקש עזרה כדי להשתתף, אם תגובתנו היא שעמום ואדישות אל דאגה, אלוהים ידפוק על דלת ליבנו יותר מאוחר.

יש מתנדבים?

 

פורסם בקטגוריה דת , נביאי שקר, הבטחות שיקום | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

לא, היום לא ראש השנה! היום "יום תרועה"!


אנחנו בפתח יום התרועה!

ראש השנה כבר היה בפסח, כי ככה אלוהים ציווה בתנ"ך. הרבנים שהמציאו את הדת והמסורת עיוותו את חוקי אלוהים ואנחנו עם ישראל מאמינים לנביאי שקר במקום להאמין לאלוהים עצמו.

ביום התרועה אנחנו אמורים לפתוח אזנינו לקול אלוהים חי ולרצות לשמוע את דבריו והוא מדבר בקול רם כחצוצרה:

הַיּוֹם,    אִם-בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ.
  אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם, כִּמְרִיבָה [תהילים צה']

אלוהים רוצה להציל אותנו מהבור אליו נפלנו עוד מזמן אדם וחוה ולתת לנו את חסדו ברחמים ואילו אנחנו מתעסקים בהמצאות של תפוח בדבש ואיחולי בריאות בתוך בוץ בית הכלא של חיינו. לחגוג באמת זה אומר קודם כל להיות האני האמיתי בטבע של אלוהים עצמו וזה אפשרי רק ברוח אלוהים, במתנה.

אחים יקרים, אל נשלה את עצמינו: חגיגות האוכל המשפחתיות והמתנות והאיחולים והסמלים והמנהגים הם לא מצוות אלוהים אלא מסורת גלותית.

בואו נקשיב היום לקול אלוהים המבקש מאיתנו לזנוח אינטרפרטציות של רבנים  על התורה והמצוות להן כן הסכמנו לשמוע בלי לשאול שאלות ולחזור להיות כוהנים לאלוהים ואור לגויים כי פי אלוהים דיבר!

למה לחכות? למה לבחור לא לשמוע לקול השופר היום ולקבל מכה בטוסיק  אם אפשר לקבל לטיפה מאלוהים? אלוהים מחכה לנו בזרועות פתוחות כדי לתת לנו את האמת והחיים, אל נא נהיה חרשים!

פורסם בקטגוריה דת , נביאי שקר, חגים ושבת | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

לאיזה תשובה אנחנו מצפים מאלוהים?


אלוהים פונה אלינו בכל מיני צורות ודרכים ולא תמיד שמים לב.  איוב אמר זאת בשיא הסבל שלו:

כִּי-בְאַחַת יְדַבֶּר-אֵל;    וּבִשְׁתַּיִם, לֹא יְשׁוּרֶנָּה [איוב לג':יד']

אלוהים מדבר בלב, בחלומות, בתנ"ך, במודעה בחוצות העיר, בשיר ברדיו או בכתוביות בטלוויזיה וזה רק קצה הקרחון.

אין מצב שאנחנו פונים לאלוהים והוא לא שומע ולא מקשיב או לא איכפת לו: בגלל שהוא אבא מושלם ומלא אהבה הוא עונה לנו בצורה הכי נכונה אך אנחנו לא מזהים זאת מפני שהדמיון בנו החליט כבר מראש מה תהיה התשובה.

השאלה הנשאלת היא, שוב, האם אנחנו מעוניינים במה שיש לאלוהים לומר או במה שאנחנו רוצים לשמוע?

בואו ננסה לענות בכנות.

פורסם בקטגוריה אהבת אלוהים, לדבר עם אלוהים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

שאלת היום: מה מפריע לנו לרצות את אלוהים?


כשאלוהים נכנס לחיינו הוא ממלא את החסרים לא בזה שהוא מספק רשימת מכולת אלא בעצם היותו הוא עצמו חי בלבנו.

אלוהים מרפא אותנו  מהתסכולים, מהמחלות, מהצלקות שחווינו בזה שהוא מנתק את הזהות הלא נכונה שדבקה בנו ושגרמה לחיפוש האמת במקומות הלא נכונים  ונותן לנו זהות חדשה וסליחה על האשמה הבסיסית שלנו כבני אנוש [כן, כן לכולנו יש אשמה בסיסית ממנה אנו בורחים…תבדקו שנייה את הלב].

אלוהים יודע לאהוב את ילדיו באהבת עולם היכן שכל האחרים כשלו:

כִּי-אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי;    וַיהוָה יַאַסְפֵנִי. [תהילים כז':י']

אלוהים מבטיח שגם אם נטשו אותנו או הכאיבו לנו ולא נתנו לנו מקום הוא יחבק  ויאהב וינחם אותנו יותר מכול.

לא צריך משאבים מיוחדים כדי להכיר את אלוהים, לא צריך להיות דתי, קבליסט, חכם או משכיל וגם לא אמיץ וחזק: אלוהים מקבל אותנו חלשים ומרודים, אנחנו רק צריכים לרצות ואלוהים יעשה את השאר.

השאלה הדחופה הנשאלת היום היא מה מפריע לנו לרצות להכיר את אלוהים? למה כל שאר הרצונות והצרכים יותר חזקים וחשובים מאלוהים עצמו?

פורסם בקטגוריה אהבת אלוהים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

והיום? מה אלוהים אומר?


המטרה של אלוהים היא שכל אחד מאיתנו יבחר בחופשיות לבוא אליו מרצון.

כשאנחנו משתעבדים לרבנים, לגורואים, למתקשרים שמכתיבים לנו מה לעשות אנחנו מתרחקים מאלוהים עצמו והופכים עבד לבן אדם: אין לנו צורך במתווך כדי להכיר את אלוהים, מפני שהקשר עימו הוא אישי ואינטימי.

לכן אני יכולה רק להעיד על החוויות האישיות שלי עם אלוהים וכל אחד מוזמן לשאול את אלוהים איפה האמת, ולמצוא אותה בעצמו.

כך הבוקר אלוהים בעצמו מעיד על עצמו:

אֹזֶן שֹׁמַעַת, וְעַיִן רֹאָה–    יְהוָה, עָשָׂה גַם-שְׁנֵיהֶם. [ירמיהו פרק כ' פסוק יב']

רק אלוהים יכול לפתוח את אוזנינו לאמת שלו ורק הוא מסוגל לפקוח את עינינו לראותו.

מי שמוכן לפתוח את ליבו יקבל מאלוהים לב חדש ורוח חדשה שתכניסו לאהבת אלוהים, ומי שעדיין לא מעוניין אלוהים בכל זאת מבטיח לחכות בסבלנות לכל ילדיו.

השאלה הנשאלת היא מדוע אנחנו בכלל לא מתלהבים מלהכיר את מלך העולם? מה זה אומר עלינו?

 

 

 

פורסם בקטגוריה אהבת אלוהים, הדרך לאלוהים | עם התגים , , , , | 2 תגובות

וביום הזיכרון מה אומר לנו אלוהים?


כל פעם אני נפעמת מאהבתו הכבירה של אלוהים ומההתייחסות שלו לכל פרטי החיים שלנו, יום אחרי יום.

היום אלוהים מבין את כאב המשפחות השכולות על אובדן הילדים החיילים שנפלו על הגנת הארץ המובטחת וכך הבוקר קראתי בתנ"ך  את הפסוק הבא:

כְּחִצִּים בְּיַד-גִּבּוֹר–    כֵּן, בְּנֵי הַנְּעוּרִים. [תהילים קכז':ד']

החיילים הצעירים היו כחיצים נגד האויבים, במלחמה על קיום עם ישראל במקום שהיקצה לנו אלוהים ובגבולות שעוד עתידים להתרחב.

אך היום אלוהים פונה אל כל הצעירים מכל הגילאים ומציע לנו להיות גם חיילים רוחניים בצבא שלו:

אנחנו בעת ביאת הרוח [כפי שניבא יחזקאל בחזון העצמות היבשות של]: זה הזמן להכיר את אלוהים באינטימיות כאבא אוהב, ולהשתתף בתכניותיו לעמו ולעולם. הוא קורא לנו לחזור ולהיות כוהנים לאלוהים ואור לגויים.

וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶם–חַיִל, גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד [פרק לז':י']

מי מסכים להתגייס?

 

פורסם בקטגוריה הבטחות שיקום, לדבר עם אלוהים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

ומה אלוהים אומר לנו היום?


בתור בני אדם יש בנו שביב אש פנימי שמחפש את אלוהים כי נבראנו על ידו, אך כל אחד מאיתנו בוחר להתייחס לכמיהה זאת פחות או יותר או בכלל לא.

רוב הזמן אנחנו פונים לאלוהים ברפלקס כשיש קושי בחיים וזורקים לאוויר: אלוהים תעזור לי למצוא עבודה או למה זה מגיע לי לחטוף סרטן הרי לא עשיתי רע לאף אחד. אנחנו לא באמת מחפשים לדבר עם אלוהים אלא רק רוצים שהמציאות תשתנה מיד.

לפעמים אנחנו מבקשים מאלוהים במנטרה של הוקוס פוקוס להרוויח את המליון בטוטו ועוד בקשות כספומט בסגנון "אלוהים תן לי פרנסה"  או "אלוהים תעשה שאמצא זוגיות" ….וגם אם נקבל את מה שאנחנו רוצים לא באמת נרצה לשמוע מה יש גם לאלוהים לומר לנו.

ביתר הזמן כשאין הצקה מידית אנחנו  מסתדרים בכוחות עצמינו ומתעלמים מהגחלים הלוחשות בלב ומצהירים די בכללי שאנחנו מאמינים באלוהים או באיזה שהוא כוח שם למעלה שמנהל עניינים, אך לא מעוניינים להיכנס למהפכה מטפיזית.

ולפעמים כשנרגיש את האש הבוערת שמתחילה לשרוף את הנשמה נחזור בתשובה לכלא הלכתי כאילו שזה אלוהים אך אלוהים לא נמצא בדת… וכשקמות שאלות קיומיות על משמעות החיים נחפש תשובות  פלסבו בקבלה או בכל תיאוריה רוחנית חיובית אך גם שם זה עדיין מוות ולא חיים.

אלוהים מציע לנו פיתרון פשוט וקל איך לחיות בשלום עם הנפש: לבא אליו ישירות כדי להכיר אותו. דוד המלך הבין זאת כבר לפני אלפי שנים וכתב בתהילים  פרק צא'

כִּי-אַתָּה יְהוָה מַחְסִי;    עֶלְיוֹן, שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ.

אנחנו יכולים בשנייה זאת, כבר עכשיו, לפנות לאלוהים ולקבל הגנה ומחסה תמיד תחת כנפיו, בביתו  והאש שבתוכנו תהפוך לרוח חיים ואמת. השאלה היא אם באמת בא לנו עכשיו, היום?

פורסם בקטגוריה אהבת אלוהים, לדבר עם אלוהים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

ארוחת בוקר עם אלוהים


זוכרים שסיפרתי שאני מבקשת כל בוקר ארוחה דשנה מאלוהים, כזאת שיכולה להחזיק אותי כל היום ויחד עם זאת לא תמנע ממני מלהתמלא שוב ושוב מטעימות חדשות?

אז גם הבוקר שאלתי את אלוהים מה הוא רוצה לתת לנו:

הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד [ישעיהו מט':טז']

בשביל אלוהים אנחנו תמיד הילדים הקטנים שצריך לדאוג להם. אלוהים נושא אותנו על כפיו בלי הפסקה: גם הורה דואג מניח מדי פעם את תינוקו לישון אחרי שאכל ושבע וטופל ואילו אלוהים שומר עלינו בכל שנייה.

חשוב לאלוהים להראות את אהבתו המושלמת בלי הגבלה. זה הבסיס שעליו נבנה הקשר האישי שלנו עימו: אלוהים הוא החיים האושר האמת החופש. לא צריך להסתבך ולנחש לאן ללכת בעולם ומה נכון לעשות מפני שאלוהים פה כדי להבהיר ולהאיר.

וגם אם אנינו מעוניינים בו ונבחר להתרחק מכל הטוב שיש לו להציע, הוא יסבול את כאב הריחוק מילדיו ובסבלנות רבה יחכה שבבחירה החופשית נרצה להכירו  מחדש.

היום יש לפנינו שולחן ערוך כל טוב ואלוהים מחכה לנו לבא ולשבוע ממנו, מה נבחר?

פורסם בקטגוריה לדבר עם אלוהים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

לשמוע את קולו של אלוהים זה אפשרי


כבר כתבתי פה שאני לא יכולה להתחיל את היום בלי שיחה עם אלוהים. זאת לא חובה אלא צורך בסיסי שבלעדיו אני לא יכולה להתניע את המנוע. זה לא פיזי, זה רוחני.

אני הולכת לאלוהים להתפטם באוכל עד שאני לא יכולה יותר: בעצם  אף פעם לא קרה שזה יותר מדי אלא להפך זה אף פעם לא מספיק. התרגלתי לשאול את אלוהים מה יש לו לומר כי זה תמיד מרתק. וגם כשהוא לא עונה על משהו מוגדר הוא אומר הרבה יותר, ברוח.

כך הבוקר קראתי בתנ"ך בספר זכריה פרק א' פסוק ד':

כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, שׁוּבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וּמַעַלְלֵיכֶם הָרָעִים; וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא-הִקְשִׁיבוּ אֵלַי, נְאֻם-יְהוָה.

אני שומעת בפנייה של אלוהים את הכאב של אבא אוהב שמבקש מילדיו לבא אליו כדי להתמלא מכל טובו, אך אנחנו מסרבים מכל מיני סיבות:

יש ילדים שנרתעים מאלוהים בגלל הדת והמסורת, ועשה – אל תעשה, ורבנים שמכתיבים הוראות והם צודקים כי אלוהים לא נתן דת ומסורת, זאת המצאה גלותית. אלוהים רוצה שנכיר אותו באופן אישי ונקשיב לו בלבד.

יש ילדים שמתבלבלים בין אלוהים לרוחניות: קבלה, הגשמה עצמית, פוזיטיביזם יוגה ובודהיזם …האם מלך העולם צריך שיתרגמו אותו ואת רצונותיו? זה מעליב כי אלוהים יודע להביע את עצמו, אלה  אנחנו  שצריכים לרצות להטות אוזן.

יש ילדים שמתפתים ללכת לבאבאים ולמתקשרים, ולקוראים בקפה ולאסטרולוגים ולקברים המתים ונכנסים למוות, כי אין שם אלוהים! היום אלוהים קורא לנו בכל הכוח לבא אליו לחיים.

יש ילדים שעסוקים בקריירה ובמשפחה ובילדים והבילויים וההנאות, כאילו שאלוהים לא מספיק איכפתי כדי לדאוג לנו יותר מאשר אנחנו מסוגלים לדאוג לעצמינו. היום אלוהים קורא לנו בקול גדול לבא אליו לעזרה.

כשאלוהים קורא לנו זה אומר שהוא מעוניין לענות להסביר לשתף לאהוב להאכיל. אלוהים צריך את הקשר הזה עימנו, ילדיו, כי איזה הורה לא מעוניין בכך?

אז גם היום אלוהים פונה אלינו ישירות לשמוע את קולו, האם נסכים להטות לו אוזן?

 

 

 

פורסם בקטגוריה אהבת אלוהים, לדבר עם אלוהים | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

צביעות הפסח ה"כשר"


בכל פעם מחדש אני תוהה איך אנחנו עם ישראל מסכימים להתחבר לשקר הדת ולגלות המסורת כשאלוהים עצמו מציע לנו להוציא אותנו מבית הכלא במצרים ולחגוג את הפסח עימו.

הצו לא לאכול חמץ בפסח מתייחס בפשטות לשאור הלחם שצריך להוציא מהקמח ולאכול לחם לא תפוח, כסימבול להוצאת החטא מהלב ומהחיים ולחיות כמצה נקייה עם אלוהים. אז התחכם עם ישראל והמציא קמח כשר לפסח ושמרים כשרים ואבקת אפיה ולחמניות של פסח כדי שלא נרגיש את החוסר, בדיוק כמו צביעות מעלית השבת והדלקת האור בטיימר חשמלי: ממשיכים להשתמש בחשמל אסור אך בקומבינה. זאת לא צביעות? או כמו צביעות הצום ביום כיפור שבו אמורים לענות את נפשותינו ואנחנו ישנים כל היום כדי לא להרגיש את האי נוחות….

למה אנחנו, עם ישראל, לא מקשיבים  לאלוהים הקדוש המדבר אלינו ישירות ובפשטות וכן בוחרים להקשיב להמצאות רבניות? אל לנו להשלות את עצמנו שאנחנו כשרים כי ניקינו את החלונות מאבק והלב נשאר מלא רשעות ושנאה. למה אנחנו מסתבכים בהתחכמויות של כשרות בד"צית כשאלוהים מרשה לקחת קמח פשוט ולהכין ממנו לחם בלי שמרים בחמש דקות עבודה, ולעומת זאת נשאיר את הלב מלוכלך ממרירות וכעס?

למה הגענו למצב שלא איכפת לנו מאלוהים האבא האוהב ולעומת זאת אנחנו מתעסקים באיך לברוח ממנו בכל מיני אינטרפרטציות מסורתיות? אנחנו אמורים להיות הילדים האהובים שלו ונעשינו תלמידים של נביאי שקר מסורתיים וגלותיים?

אולי הפסח הזה נסכים לצאת מארבע קירות בית הכלא המשופץ והכשר שבו אנחנו חיים לחופש עם אלוהים? אולי זה יהיה הפסח המשמעותי בחיינו שבו נכיר את אלוהים מחדש?

 

פורסם בקטגוריה דת , נביאי שקר, חגים ושבת | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

הפסח הזה כולו נקיון המיסוך נגד החרדה הקיומית


אחד הדברים החשובים שקורים לנו כשאנחנו מתקרבים לאלוהים הוא הסרת לוט המיסוך מעל העיניים.

כדי לברוח מהחרדה הקיומית התרגלנו להסתתר מאחורי חומרניות פיזית ורוחנית במובן הרחב של המילה: וזה יכול להיות לחיות בפילוסופיות הכי נאורות והומניות או באמנות היופי והיצירה הכי יפים. למדנו להיענות לצרכים ולרצונות המיידים שלנו כדי לא לחוש את  הכלא בו אנחנו מתנהלים באשליה של מימוש המטרות החשובות בחיים.

פיזית נבנה משפחה וזוגיות ונעמול לפרנסה ונבנה קריירה להעצמה אישית, נפנק את עצמנו בכל הנאה אפשרית, ונטעם מכל דבר שהעולם מציע כי חיים רק פעם אחת וצריך לנצל הכל לפני שניעלם. העיקר שלא נראה כמה עירומים אנחנו.

בחומרניות הרוחנית נלמד קבלה כדי להתאמץ ולטפס לקיום האני, או נצלול לדת של רבנים החונקת שאלות חשובות, ונתרושש אצל מרפא ומתקשר רוחניים שימזגו לנו טיפות מהולות באשליות אושר בנירוונה. העיקר להסיט מבט מהלבוש הצואה שעטינו.

כשאנחנו מתקרבים לאור אלוהים מתגלה החושך בו אנחנו חיים בכל הדרו: אז מתבטאת הבחירה החופשית שניתנה לנו לפתוח את ליבנו לחיות באמת עם אלוהים או לסרב ולהמשיך לחיות בשקר המיסוך כאילו הוא האמת: אלוהים הוא אבא אוהב לא סדיסט, אין ברצונו לחנוק אותנו ולמנוע מאיתנו לחיות, אלא להפך הוא רוצה לשחרר אותנו מעבדות מצריים לחופש המלא.

אז גם בפסח הזה, במקום לנקות אבק חלונות ולבשל כבש בחרוסת כדי ללכד את כל המשפחה, או להבדיל לברוח לטורקיה ולטאיוון כי אנחנו מודרניים ולא צורכי הגדות, אלוהים מושיט יד ומציע להוציא אותנו מכלא החיים שמיסכנו לעצמנו כדי לא להתמודד עם השאלות הנוקבות: למה באנו לעולם, מה זה אומר לחיות ולאן הולכים אחרי המוות…אל לנו לפחד לעשות צעד זה כי אלוהים בעצמו יישא אותנו בעדינות ובאהבה.

למי יש סקרנות לחגוג פסח אמיתי עם אלוהים?

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה דיכאון, חולי וריפוי, החיים ואלוהים, חגים ושבת | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

אלוהים קורא לחלוצים רוחניים להתגייס


אחרי שחווים את אהבת אלוהים ומקבלים במתנה את ראיית המציאות הנכונה, קם בלב רצון עז להיות חלק מתכניותיו של אלוהים. החלוצים הרגישו זאת בזמן הציונות הפיזית ועמלו בכל דרך אפשרית כדי להפריח את מדינת ישראל. הם הסכימו לעזוב את חייהם  הפרטיים כדי להשתתף בתכנית הרבה יותר רחבה של סלילת דרך לכל עם ישראל. לא כולם הסכימו להיות חלוצים, חלק הצטרפו באמצע הדרך ואחרים הגיעו למקום מסודר.

היום, אחרי שהשממה הפיזית פרחה, נבואת יחזקאל [פרק לז'] התגשמה בחלקה הראשון ויש לנו ארץ חזקה ומשוקמת, הגיע הזמן לחלק השני: ביאת הרוח של אלוהים. גם כאן אלוהים קורא לחלוצים אך הפעם זה כדי להשתתף בשיקום הרוחני.

ביאת רוח אלוהים תחייה אותנו כדי לחזור לתפקיד הראשוני שקיבלנו מאלוהים, להיות לו לכוהנים וגם אור לגויים, ובכך תאפשר גם לחלוצים מכל העמים לקום וללכת בעקבות ישראל, ולבסוף סגירת מעגל ברית העולם עם הבריאה.

החלוצים לחמו בכמה חזיתות: בניית הארץ, הגנה מפני אוייבים והסברה. גם היום החלוץ יקבל הכשרה אישית מרוח אלוהים כדי להיות חייל,  ויעבור טירונות כדי לצאת מהטבע הבהמי שנדבק אלינו בנפילת אדם וחוה לטבע המקורי שאלוהים ברא, ויקבל כלי מלחמה רוחניים כדי לעמוד במלחמת  האמונה ההתמדה והתיקווה.

אם תשאלו אותי למה אני מנדנדת כל פעם מחדש על אלוהים ועולמו, הרשו לי לענות שאז, בתקופת החלוציות, הסכמנו שתהיה הסברה ציונית נרחבת בכל ארצות העולם כדי לגייס עולים וגם תמיכה כספית ופוליטית, זה בדיוק אותו נדנוד! רק שהפעם זה ברוח.

אתם לא חייבים להאמין לי. יש לכם החופש ללכת לאבא אלוהים ישירות, ולשאול מה האמת. אלוהים מחכה לכל אחד מילדיו כדי לענות לו.

ואם בכל זאת לאף אחד מאיתנו עדיין לא איכפת, ואנחנו מעדיפים להמשיך בחיים המוכרים, אלוהים בכל זאת מבטיח שהכול ילך כמתוכנן:

בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא, נְאֻם-יְהוָה, יָבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה וּבְנֵי-יְהוּדָה, יַחְדָּו; הָלוֹךְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּ, וְאֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם יְבַקֵּשׁוּ.[ירמיהו פרק נ' פסוק ד]

אז בכל זאת, הרשו לי לנדנד עוד פעם ולשאול מי מוכן להתגייס היום?

 

 

 

פורסם בקטגוריה הבטחות שיקום | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

איך לראות את המציאות דרך עיני אלוהים


אחת המתנות שאלוהים מציע לנו בחינם יחד עם אהבת אלוהים ואהבת האחר היא ראיה מפוכחת של המציאות.

אנחנו חיים בתקופה של גאולה לעם ישראל ודין על העמים:  היינו בדין אלוהים בגלות של אלפיים שנה, אך לפי נבואת יחזקאל [פרק לז'] חזרנו לארצנו ובנינו גוף חזק ויציב בארץ ישראל, שניתנה לנו מאלוהים בברית עולם. עכשיו הגיע השלב השני של חזון העצמות היבשות ביאת הרוח של אלוהים שתשכון בתוכנו, ונחמת אלוהים לעמו.  במשך אלפיים השנים האלה הייתה הזדמנות לעמים להכיר את אלוהים ואת חסדו ולהיכנס לברית עימו. היום, היוצרות מתהפכות!

עקב מהפכה זאת, קם לנו אויב שטני בדמות הפלשתינאים המנסים לגזול את זכותנו הלגיטימית לאדמת ישראל, והם מצליחים להפיל בפח גם את שאר העמים, המרחמים על ישות עמלקית גוזלת, ומאשימים אותנו בכיבוש. וגם בקרבנו יש אזרחים שמוכנים לתת הצדקה לעושקים פלשתינאים ולהקריב את זכותנו למענם.

בנוסף לכך אלוהים רוצה לשקם גם את כל העמים העשוקים, שהיו לקורבן לעמים כובשים אכזרים [האינדיאנים, הקבילים באלג'יריה, הכורדים ועוד].

התכנית של אלוהים מתחילה בחלוצים. זה התחיל בחלוצים הפיזיים שבנו את ארץ ישראל מהיסוד. וכעת אלוהים קורא לחלוצים המסכימים לבנות ברוח, ושמוכנים לצאת מהדת, מהחילוניות, מהימין מהשמאל כדי להתייצב לפקודת אלוהים, ולהילחם ברוח אלוהים למען האמת.

כל המאמצים להשכין שלום עם הפלשתינאים  ירדו לטמיון. העמים אמורים ללכת בעקבות ישראל ולא כפי שזה קורה עכשיו שהאמריקאים והאירופאים מכתיבים לנו תכנית חלוקת הארץ בניגוד לרצון אלוהים.

אי לכך אנחנו צריכים להפסיק את  ההשתלחויות הפוליטיות של הימין והשמאל אחד כנגד השני, ולקום בתור עם מאוחד תחת פיקוד אלוהי צבאות כדי לעמוד מול ההתקפות הלא צודקות של העמים ולהוקיע אותם, אפילו אם זה אומר שלזמן מסוים לא יהיה לנו סיוע כספי אמריקאי, ונחיה בצנע כפי שכבר עשינו.

אל לנו לפחד מהנשק הגרעיני של איראן, ומחרם על המוצרים של ארץ ישראל השלמה. אל לנו לפחד מההתקפות הזדוניות של הפלשתינאים, כי בכל אלה אלוהים ילחם לנו. אנחנו רק צריכים להסכים לשמוע את קריאתו ולבא אליו. בעצם פה הבעיה שלנו: שאנחנו עדיין לא מסכימים, ומתאמצים למצוא פתרונות אנושיים.

השאלה להיום היא האם נסכים לתת צ'אנס לאלוהים?

 

פורסם בקטגוריה הבטחות שיקום | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

אהבת אלוהים


כבר מזמן כתבתי שאני לא פילוסופית או דוקטורנטית, לכן אין לי מה להרצות על "אהבה", האמת מי כן יכול באמת?

אהבה למדתי מאלוהים. ולא דרך לימודי דת וקבלה או מנטרות תאורטיות אלא דרך חוויה. תמיד אצל אלוהים הכל נרכש מחוויה.

רק אלוהים יכול להרגיש ולתת אהבה מושלמת, אצלנו בני האדם אהבה תהיה לרוב פועל יוצא של האגואיזם האלטרואיסטי או הקמצני, תלוי במצב הרוח שבו אנחנו נמצאים. מה שמתקרב הכי הרבה לאהבת אלוהים אבל במושגים של מליונית התחושה היא אהבה שיש להורה לילד, ממש בקמצוץ.

כשאלוהים התגלה אלי הוא הראה לי כמה הוא אוהב אותי. אפילו לא יכולתי להחזיר לו. הייתה לי רק תחושה של דמות כורכת זרועות סביבי ומצילה אותי מאיזה שהיא סכנה. אחר כך ביקשתי סליחה מאלוהים שאני לא יכולה לאהוב אותו כמו שהוא אוהב אותי, וברחמיו הוא כן נתן לי במתנה לחוש אהבה כלפיו, ובכיתי מהתרגשות, ובחרתי בו לחיים.

במשך הזמן אהבת אלוהים התבטאה בצורות שונות: הוא נתן לי חלומות על עולמו, הוא ליטף את פצעיי כשכאב לי,הוא רץ איתי בשביל כשמיהרתי לשגרת היום יום, הוא התבדח איתי בנסיבות מביכות  והתלווה אלי בשאלות קיומיות. הוא נתן לי מילים כדי לתאר את חוויותיי עימו, הוא הרשה לי להעיד עליו מול ילדיו, הוא עשה לי את הכבוד לשתף אותי בתכניותיו לעם ישראל, לעולם.

היו פעמים שלא הרגשתי את אהבת אלוהים, רק את הדחיסות המרעילה של בשר האגו המפריע לראות את מלך העולם, אך ידעתי שאלוהים לא עוזב לשנייה. פשוט ידעתי!

אלוהים חי, כל כך חי: הנה מה שהוא נתן לי לקרוא הבוקר בתנ"ך:

וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ.  [דברים פרק ו':ה']

זאת המצווה הכי חשובה בעולם, אך רק הנס של אלוהים מאפשר לי לקיימה.

והנה עוד מצווה חשובה בעולם:

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ [ויקרא יט':יח']….אתם מסוגלים?

 

 

פורסם בקטגוריה אהבת אלוהים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

כפרה וסליחה ביום הכיפורים


את הכפרה והסליחה מאלוהים חוויתי דווקא ביום חול רגיל.

שנים חיפשתי את האמת בכל חור אפשרי ושום דבר לא סיפק אותי כי תמיד היה משהו חסר…בדיעבד הבנתי שזה לא משהו אלא מישהו וזה אלוהים עצמו….

באותו יום עינויי הנפש שלי הגיעו לשיאם: בדת לא מצאתי תשובה אלא הרגשתי עול ברזל שדוחף  אותי  עוד יותר עמוק בכלא.   ניטשה ודקארט רק העצימו לי את תחושת הבדידות. הפסיכולוגיה  מרחה לי על תחושת המוות מין משחה שצרבה עוד יותר את הפצע. הלימודים והעבודה גררו אותי לאני מעורער שניסה להנות מהעולם הזה אך צלל כל פעם למערבולת של חוסר זהות עמוקה. ניסיתי לחזור בתשובה אך לא ידעתי איך.

אז באותו יום, עמדתי מול אלוהים בשיא מערומיי: הרגשתי את בושת הכישלון הנורא של חיי בלי יכולת לצאת ממנו, ראיתי את כיעור הבשר המת שהייתי אני בלי יכולת להשתחרר ובשיא חושך יאושי יכולתי רק להרים קול לאלוהים ולנסות לצעוק הצילו, אך אפילו לא הספקתי וכבר הדלת נפתחה ואלוהים הראה את עצמו באור בוהק שלא מן העולם הזה והושיט יד אוהבת ומלטפת את ראשי ומנחמת אותי שאני ילדתו הקטנה ושהוא תמיד יהיה לי לאבא ושהוא סולח לי על החטא הבסיסי ומכפר עליו בעצמו בחינם והוא לא מבקש ממני שום שכר והוא בעצמו הוריד לי את האני המעוות הלבוש בגדים צואים ונתן לי טבע חדש, ממנו.

הכפרה והסליחה שהרגשתי באותו יום הפגישו אותי עם האהבה העצומה של אלוהי ישראל ופתחו לי דלת לחיי עולם. זאת הייתה החזרה בתשובה הביתה אל אבי שבשמיים. ומאז הקשר וההיכרות איתו הוא האוצר שיש לי בחיים. ואני מודה לו כל יום על זה שהוא לא עוזב אותי אפילו לרגע.

אחיי ואחיותיי האהובים, אם אתם צמים ביום כיפור אולי תהיו מעוניינים להרים גם אתם יד וקול לאביכם שבשמיים כדי לפגוש אותו ולקבל ממנו כפרה וסליחה בחינם לכל החיים ולא רק ליום אחד? כדאי לכם, אתם לא יודעים מה אתם מפסידים.

הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם!
וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף – לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב! [ישעיהו נה']
פורסם בקטגוריה החיים ואלוהים, חזרה בתשובה | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

אהבת אלוהים


אחד מהפיתויים הכי חזקים אליהם אנחנו נופלים בפח הם דברים שנשמעים אמיתיים אך מתבוססים במסגרת פח …זבל. בעידן המודרני כל הידע זמין ובשנייה אנחנו יכולים לטבול באין סוף עולמות ואף להחשיב אותם כאמת אבסולוטית נכונה אך במסגרת מעוותת ומלוכלכת.

אם ניקח את המהות של אלוהים שזאת האהבה, אנחנו יכולים להדביק לה כל מאפיין שעובר לנו בראש, ונאמין שאנחנו אוהבים ונאורים, ופתוחים ומכילים, אך רק הרוח של אלוהים תזהה מה נכון ומה שקר.

למשל, להתלהב מהאהבה והקבלה הכלל עולמית של כולנו כלפי כולם זה מאד אצילי, אך אי אפשר לאהוב את הרוע הפלשתינאי ולרחם על ישות שמדקלמת ג'יהאד ולתת להם לחמוד את ארצנו. זאת לא אהבת אלוהים אלא שנאה עצמית.

או למשל, לראות את אחינו ואחיותינו מתבוססים במסגרת דת וקבלה  ורבנים בשם אלוהי ישראל, ולא לנער אותם מהחלום הרע בו הם חיים זאת לא תהיה אהבה אלא סובלנות פושעת, כמו לתת לילד היקר שלנו לחיות בסמים ולומר לו שזה בסדר כי איש באמונתו יחיה, כי העיקר הכוונה.

וכן אנחנו טובלים במנטרות בשם אהבת אלוהים שהמטרה בחיים זה להיות מאושר ולעשות מה שטוב לנו, ולהגיע לאני העצמי המשופץ והחיובי והמצליח העולה בדרגות במודעות הגלובלית בלי לשפוט: אהבת אלוהים זועקת שזה לחיות באשליות ולהתעלם מהחטא הבסיסי שמחזיק אותנו במוות.

אהבת אלוהים זה לא לאסוף כל מיני אבנים יקרות בפח זבל, כי הכל מזדהם: אהבת אלוהים היא להסכים לצאת מכלא הפח,  ולהשליך את כל האוצרות המזוהמים ולקבל את האוצר הכי נפלא בעולם שזה הקשר האישי עם אלוהים עצמו.

למי יש את האומץ היום להסתכל על כל אוסף האמנות והאוצרות היקרים שאגר במשך השנים בסבלנות רבה בבית הכלא של ליבו, וגם להסכים לזנוח אותם כדי להרוויח את היקר מכל: אהבת אלוהים?

 

 

 

פורסם בקטגוריה אהבת אלוהים | עם התגים , , , , , | תגובה אחת

מה אלוהים אומר על המציאות בישראל היום


זאת לא הפעם הראשונה שאני שואלת את אלוהים איך הוא רואה את המציאות. בכל פעם הוא עונה לי באותה הבטחה: זה זמן הגאולה של עם ישראל: אף אויב, אומה, גוי, לא יוכלו לעצור את תכניותיו של אלוהים לתחיית ישראל ברוח. אלוהים מבטיח ישועה גם לעמים שילכו בעקבות ישראל, אך אלה שלא יסכימו ויתנגדו לתכניות אלוהים יקבלו דין.

זה לא אומר שהדתיים יכולים להמשיך להסיק שהבלגן בארץ הוא בגלל שלא נותנים כסף לישיבות, ובגלל שלא סוגרים את רחובות ירושלים הרמטי בשעבס. להפך, אלוהים מאיץ לצאת מגלות המצאת הדת וההלכה, והחז"ל, והתושב"ע, ואופנת השטריימל מהמאה ה17…זה כבר פאסה.

זה גם לא אומר שהשמאל יכול להמשיך להתרברב בהתיפיפות הנפש  המשווע כלפי הישות השטנית הפלשתינאית. להפך, אלוהים ממליץ לצאת מגלות האשמה התמידית של עם ישראל כלפי התוקפים, ומהסליחה נופת הצופים כלפי שחצנות אנטישמית בוטה.

ואל לאינטלקטואלים לחשוב שהנאורות התרבותית היא שתוציא את עם ישראל מחושך התודעה הלאומית דרך המחזות של צ'כוב, ואל לעממיים לחשוב שהקמעות של באבא והטפו טפו הם שימנעו מכה בטוסיק כדי לצאת מגלות של אלפיים שנה.

גם הפילוג בינינו לא ימנע מאלוהים לנקות את עמו משאריות הזהות הזרה שדבקה בנו כשחיינו בעמים השונים, כי בכל אחד מאיתנו יש אחת כזאת, לא יעזור לומר ש"רק אני צודק" וכולם טועים.

לכן, איראן יכולה להפעיל עלינו סחיטות להתקפות טילים, והאו"ם יכול להמליץ לנו להתאפק מול כל התוקפים הבאים להרוג אותנו אחרת יעשו לנו נו-נו-נו בהאג, וגם אירופה יכולה להחרים מוצרים ישראלים ולעבור לדיאטה נטולת אבוקדו ותפוזים, אבל אלוהים הבטיח ארץ ישראל שלמה ורחבה עוד לאברהם, זה לא מהיום, והוא גם יקיים. אלוהים הבטיח להחזיר אותנו לתפקידנו הראשוני בתור כהנים לאלוהים שמביאים את האור לגויים, וגם זה יקרה. אלוהים הבטיח שנכיר אותו באופן אישי ושרוחו תחייה את כולנו, והנה זה בפתח.

אל תאמינו לי, האמינו לאלוהים האומר זאת בתנ"ך, ישעיהו ס':יד':

"העמים המענים את ישראל יבואו  שחוחים,

וכל אלה שמנאצים אותך יבואו להשתחוות לרגליך,

ויקראו לך העיר שאלוהים רצה בה,

זאת ציון של קדוש ישראל"

ובכלל בואו נקרא היום את כל פרק ס' בישעיהו על נחמת אלוהים לישראל.

 

פורסם בקטגוריה הבטחות שיקום | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

חכמת אלוהים מול נביאי שקר


בתנ"ך אלוהים מרבה להוקיע את אלה שחושבים שהם חכמים אך הם לא.

לא מדובר כאן על כל סוגי החכמה שאלוהים נתן לבני האדם בצורת כישורים או תכונות: כך אחד יהיה חכם במתמטיקה עם מוח אנליטי ויכולת הבנה של מספרים או מחשבים, אחר יהיה חכם באמנות וידע לצייר בדיוק מרבי כל פרט ופרט, ולשחזר בצורה הכי מדויקת את המציאות, וכן עוד אחד יהיה חכם בעסקים וידע להניב אוצרות מכל דבר.

הבולטים  ביותר הם אנשי דת מכל סוג. רבנים, כמרים, קבליסטים, עימאמים. דת היא מוסד שטני אנטי אלוהים עצמו, שמשתמש בשם אלוהים כדי לפלוש לנפש האדם ולכלוא אותה. אלוהים לא נתן תורה שבעל פה, וגם לא גמרא והלכה, אלה המצאות רבניות ולא חכמה אלוהית. אלוהים לא ברא קתוליות ובטח שלא פסלים, כנסיות, קדושים ואפיפיור. גם כאן נושאים את שם אלוהים לשווא. ושלא נדבר על מוחמד הנביא שקר והג'יהאד.

חכמה נוספת שאלוהים מוקיע היא מנטרות רוחניות הבאות להמליך את האני והעצמי  במקום אלוהים: וכך נולדה תורה שמעודדת את האדם להיות טוב יותר, ולראות חיובי, ולהתעלם מהחטא הבסיסי של האדם ומהרוע שהכניס השטן לעולם. או שנאמין בנאיביות  לגלגולי הנשמות של היוגיסטים,  ושמדיטציה תקרב אותנו לאין סוף האבסולוטי.

עוד חכמה שאלוהים מוקיע היא של אנשי מדע שבשם הפיזיקה והביולוגיה משמיצים את קיומו של אלוהים, כמו סטיבן הוקינס, המעז לומר שהיקום נברא מכלום: אפילו אני ההדיוטית יודעת שכלום יכול להניב רק כלום.

וכמובן שתקשורים עם המתים ואסטרולוגיה וקריאה בקפה וסיאנסים הם לא חכמה אלא תועבה ועוון.

אלוהים מזמין כל אחד מאיתנו לבא אליו כדי לקבל את החכמה ישירות ממנו.  אלוהים הוא אבא אוהב, מלך העולם, ולא צריך מתווכים שיסבירו אותו ואת רצונו: הוא יודע לעשות זאת הכי טוב!  אלוהים כואב שילדיו הולכים לנביאי שקר ומסכימים להתמלא מכל פיתוי שנראה כאילו זאת האמת.

אלוהים הוא המורה, המדריך, המלמד. אפשר ומותר ורצוי ללכת אליו ישירות. זאת ראשית החכמה.

 

 

 

פורסם בקטגוריה הדרך לאלוהים | עם התגים , , , , , , | 4 תגובות