החלק הראשון של נבואת יחזקאל על "חזון העצמות היבשות" [פרק לז'] כבר התממש.
הגוף הפיזי נבנה: יש לנו מדינה אליה חזרנו אחרי אלפיים שנות גלות, הצלחנו להשתקם ולהתפתח תוך שבעים שנה בכל התחומים ואנחנו מצליחים אפילו לעזור לשאר המדינות.
אנחנו מוכרים נשק מתקדם ומפתחים פטנטים רפואיים וטכנולוגיים שגם שאר העמים משתמשים בהם, אנחנו מקבלים פרסי נובל במדע, אנחנו מטיילים בכל העולם ונהנים מכל השפע הקיים.
עכשיו הגיע הזמן לשלב השני של חזון העצמות היבשות: שהרוח של אלוהים תבוא ותפיח חיים בגוף!
אנחנו בעידן החלוציות הרוחנית, שבה אלוהים קורא לכל אחד מאיתנו, בתור עם, לחזור לתפקידנו בתור כהן לאלוהים ואור לגויים. כפי שהחלוציים הציונים הסכימו לעזוב הכל כדי לבנות מדינה, כך החלוצים הרוחניים נקראים להסכים להיות סוללי דרך לאלוהים ולא משנה המחיר הנדרש מהם, כי ליבם מלא אש לתכניותיו של אלוהים.
להיות סולל רוחני לא אומר להיות דתי, קבליסט, ברסלב או יוגיסט, להפך, הלב של הסולל סולד מכל העירבובים הדתיים רוחניים ומכל נביאי השקר למינהם. הלב של הסולל כמה לקשר האישי ישירות עם אבינו שבשמיים, בלי מתווכים ובלי תיאוריות רוחניות. הלב של הסולל מוכן ללכת צעד אחד קדימה ולאחר שמיצה את כל החיים הפיזיים, הוא רוצה להיות פרי ביכורים בסלסלת הפירות של אלוהים.
המטרה של הבלגן הקיים היום היא לתת מענה לרעב הבלתי מסופק של הלבבות הבוערים למען האמת, לאלה שלא יודעים לאן לפנות או שלא מעיזים לעזוב מסגרות חונקות ולעשות צעד משנה חיים לכיוון אלוהים!
מי ששומע קריאה זו בליבו אל יחשוב שהוא הוזה או תלוש מהמציאות, להפך אלוהים קורא לנו לחוויה עימו, למשמעות אמיתית לחיים. היום הוא היום, אל לנו להתעצל!
וְהִנַּבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי; וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶם–חַיִל, גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד
מי רוצה להצטרף?
אלוהים ואני 