שמעתי בימים האחרונים כמה תגובות על זה שאני כותבת רק מה לא טוב, אז מה טוב ?
מטרת הבלוג היא להכיר מחדש את אלוהים שאיבדנו בגלל חושך הגלות של אלפיים שנה.
אלוהים כן פונה אל כל אחד מאיתנו לגשת אליו בפשטות כמו אל אבא, כדי שהוא יוכל לאהוב אותנו, כפי שכתוב לאורך כול התנ"ך.
הטוב הוא שאלוהים פותח צוהר בשמיים להוריד עלינו חסד, רחמים, אהבה, נחמה, וזה יקרה בין אם נאמין בזה או לא.
אני רוצה להביא ציטוט מספר צפניה פרק ג' פסוק יד' : "רוני בת ציון, הריעו ישראל, שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלים".
הנה מה הטוב : לשמוח מכל הלב על נחמת אלוהים אותנו.
וגם : " הסיר ה' משפטייך, פינה אויבך, מלך ישראל – ה' בקירבך, לא תיראי עוד ".
אחרי אלפיים שנות גלות, בהן שילמנו על כול חטאינו נגד אלוהים, אחרי שעזבנו אותו פעם אחרי פעם,
אלוהים מכריז שהמשפט עימו הסתיים ושאין יותר סיבות לפחד.
הרבה נביאים [החל ממשה, אגב ] ניבאו על חושך הגלות, אם לא נלך ברצון אלוהים, ונעבוד אלילים, אך אלוהים תמיד הבטיח להחזיר אותנו לחיקו, ולנחם אותנו מכל המכות שחטפנו בגויים.
נחמה זאת התחילה עם קום המדינה, כשחזרנו, פיזית, הביתה.
אבל אלוהים מבטיח יותר : הוא אומר שבתהליך הגאולה הזה, הוא ירפא אותנו מפצעי העבר : וביחוד מהפחד המתמיד שדבק בנו.
פסוק כ' :" בעת ההיא אביא אתכם, ובעת קבצי אתכם. כי אתן אתכם לשם ולתהילה בכל עמי הארץ, בשובי את שבותכם לעיניכם, אמר ה'."
באמת אלוהים קיבץ אותנו מכל העולם, ובאמת השיב אותנו מהשבי, ראינו זאת במו עיניינו.
אבל הוא מבטיח גם שנהיה לו לתהילה : השלב הראשון של הציונות הפיזית הסתיים בהצלחה, עם הקמת המדינה.
עכשיו אנחנו מחכים לא רק לארצנו אלא לאלוהינו.
נדרש מאיתנו לשמוח בהבטחה זאת, ולהאמין בה, כי אלוהים בעצמו הולך לקיים נבואה.
פסוק יא' : " ביום ההוא לא תבושי מול עלילותייך אשר פשעת בי ". הנה מה כן, אלוהים ינקה אותנו מתחושת האשמה הבסיסית כלפיו.
כל התאור של ה"לא נכון "בפוסטים הקודמים היה של בגדים ומנהגים זרים מהגלות. אבל היום אנחנו כבר לא צריכים אותם, מותר לנו לחזור לזהות האמיתית שלנו, כפי שאלוהים תמיד רצה.
כל ה"לא נכון "היה תאור של מיגננות ומחלות שחטפנו בגלות, היום אנחנו מתבקשים להאמין שלא נצטרך אותם יותר : אנחנו נחזור להיות לו לעם והוא להיות לנו לאלוהים.
וגם אם קשה לנו להאמין, אלוהים מבטיח ויקיים, ונראה זאת, כי הגאולה כבר התחילה.
אלוהים ואני 