זוכרים שסיפרתי שאני מבקשת כל בוקר ארוחה דשנה מאלוהים, כזאת שיכולה להחזיק אותי כל היום ויחד עם זאת לא תמנע ממני מלהתמלא שוב ושוב מטעימות חדשות?
אז גם הבוקר שאלתי את אלוהים מה הוא רוצה לתת לנו:
הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד [ישעיהו מט':טז']
בשביל אלוהים אנחנו תמיד הילדים הקטנים שצריך לדאוג להם. אלוהים נושא אותנו על כפיו בלי הפסקה: גם הורה דואג מניח מדי פעם את תינוקו לישון אחרי שאכל ושבע וטופל ואילו אלוהים שומר עלינו בכל שנייה.
חשוב לאלוהים להראות את אהבתו המושלמת בלי הגבלה. זה הבסיס שעליו נבנה הקשר האישי שלנו עימו: אלוהים הוא החיים האושר האמת החופש. לא צריך להסתבך ולנחש לאן ללכת בעולם ומה נכון לעשות מפני שאלוהים פה כדי להבהיר ולהאיר.
וגם אם אנינו מעוניינים בו ונבחר להתרחק מכל הטוב שיש לו להציע, הוא יסבול את כאב הריחוק מילדיו ובסבלנות רבה יחכה שבבחירה החופשית נרצה להכירו מחדש.
היום יש לפנינו שולחן ערוך כל טוב ואלוהים מחכה לנו לבא ולשבוע ממנו, מה נבחר?
אלוהים ואני 