כל פעם אני נפעמת מאהבתו הכבירה של אלוהים ומההתייחסות שלו לכל פרטי החיים שלנו, יום אחרי יום.
היום אלוהים מבין את כאב המשפחות השכולות על אובדן הילדים החיילים שנפלו על הגנת הארץ המובטחת וכך הבוקר קראתי בתנ"ך את הפסוק הבא:
כְּחִצִּים בְּיַד-גִּבּוֹר– כֵּן, בְּנֵי הַנְּעוּרִים. [תהילים קכז':ד']
החיילים הצעירים היו כחיצים נגד האויבים, במלחמה על קיום עם ישראל במקום שהיקצה לנו אלוהים ובגבולות שעוד עתידים להתרחב.
אך היום אלוהים פונה אל כל הצעירים מכל הגילאים ומציע לנו להיות גם חיילים רוחניים בצבא שלו:
אנחנו בעת ביאת הרוח [כפי שניבא יחזקאל בחזון העצמות היבשות של]: זה הזמן להכיר את אלוהים באינטימיות כאבא אוהב, ולהשתתף בתכניותיו לעמו ולעולם. הוא קורא לנו לחזור ולהיות כוהנים לאלוהים ואור לגויים.
וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶם–חַיִל, גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד [פרק לז':י']
מי מסכים להתגייס?
אלוהים ואני 